מסעאלכסנדר הגדול בארץ-ישראל

Transkript

1 מסעאלכסנדר הגדול בארץ-ישראל מאת א ריה כשר רבות נכתב על ספורו של יוספוס בדבר המפגש,םל אלכסנדר מקרון עם היהודים )קדמ' יא, (. רוב המלומדים התייחסו בביקורתיות חריפה לדבריו והצביעו על מוטיבים אחדים שהחשידום במגמות אפולוגטיות גלויות, ומביניהם בלטובציגיהוחניכיה של האסכולההפילולוגית הקלאסית 1.היו שטענו כי מזדקרתלעין הכוונה לרומם את כבוד המקדש היהושלמי, שהתכבד בביקורו ובחמדו של מלך גדולזה. אחריםהצביעועל הכוונהלהדגיש אתזכויותהיהודים, שהענקועלידי אלכסנדרונעיו אבןפינהלמדיניותיורשיו, בדי לשרת את המאבק לזכויות אזרח בערים ההלניסטיות )מצדיהודי התפוצות(.היו שטענו כי. מגמת הספורלהבליט את הערצת אלכסנדרליהדות, 'ובכךלשים סכרלנחשוליההקוצפים של ומנאת ישראל בתפוצות. מטעמים אלה ואחרים נענעוגמיונית שונים לחשוף את המאורע 'האמיתי' שהסתתרמאחורי הספור, אישאישבדרכו. אך אותם נסיונות לא עמהו בדרך כלל במבחן הביקורת, ובעיקר משום שערטלוהו מפרטי העלילה הגודשים אותו, או משוםשניסו לאונסו בסד של תיזות מלאכותיותואליגוריסטיות 2. כדי להעריך נכונה את ספורו של ייספוס, יש לבדוק בקפידה את היריעה ההסטואית הרחבה של מסע אלכסנדרוצבאותיו בארץישראל. רק בדרךזוניתן להעמידו במבחן שלביקורת מהימנה, ובאופן זה גם לשפטוכראוי. מחקריהם של 1 מנחרביבליוגראפי ראה אצל - 1 ם[ 8. Sch~rer, Geschichte 6. j~dischen Volkes, 1,ר vol. 180 ff; 1). Marcus, Josephus (Loeb 86.(.ק 14, Christi, Zeitalter Jesu א 498.ק,ם- 8.Appendices 2 כך למשל, טען וילריך כי היה זה ביקורו של מארקוס אגריפא בירושלים )לפי הזמנת הורדוס(,אשר שמש יסוד לספורו של יוספום,)_שמו der ז 0 ץ Grichen.ט Wilrich, Juden.א 9.ק.1895 Erhebung..(kkabiischen לעומת זאת, הציע ביכלר לזהות את רקמת העלילה עם המאורעות הקשוריםביחסייוליוסקיסר והיהודים )1898([ XXXVI 11. Bachler, REJ..ש 18.ע[. מלומדים אחריםגיסו להאחז באזכרת שמעון הצדיק באגדות התלמודיות, שהקבילו לגירסתיוספוס, ולטעוןכי האגדההמירה אתאנטיוכוס ה- 3 באלכסנור ; ראה למשל :ש.ציטלין, הגדולה", גר תערבי )1925( 137 ואילך. ליכטנשטיין, - עמ' וכן "שמעון הצדיק והכנסת מגילת תענית 3043.ק 1931/2. (HUCA, וגם - Jewish ת 1 Moore, 1. );. 537.ק )1927( Abrahams Memory Of Iirael מ 1.Studies.(נ זי 187

2 אריה כשר י] 2 [ שפאק, טורי, אבל, גוטמן, שליט וצ'ריקובר 3 הציבו לעצמם מטרה זו, ואמנם בזאתחשיבותם. אי לכך, מסקנותיהם, המייצגות קשת וחבה ומגוונת של פתרונות על דרך השחזור ההסטורי, לאהיו מודעות עדין לתגליות הארכיאולוגהות מואוי דאלים 4, וממילא נשארו לוקותבחסר. ראויאיפואשניתןדעתנו מהדשעל הפרשה ההסטורית הקשורה בעלילות אלכסנדר בארץ ישראל, כאופן שנתחקה אחר כל צעדמצעדיווננחת את משמעותםההסטירית, על כל ההשלכותהמדיניות-צבאיות והגיאוגראפיותשהיו להם, ובשים לב לתגליות הנ"ל ולאחרות. הסופרים היונים והרומיים, שכתבו על אלכסנדר,ומלחמותיו, מיעטו לכתוב עלימי שהותו בארץ ישראל. הם מיקדו את התענינותם בשניאהועים מרכזיים, המערכות הצבאיות על הערים צור ועזה.היומלומדים שפרגנו את שתיקת המקורות האלהביחס לשארחלקי ארץ ישראל, כהוכחה למציאות הסטוריתממשית. צ'ריקובר, למשל, סברכי אלכסנדר לא התעכב בארץ 'וכי לאחר כיבושעזהירד מ יד למצרים. לדידו,. יש להטיל ספק אם ככלל נשארה הארץ בזכרונו, והיו אלהיושביה שלא רצו לוותר בדמיונם על הדמות הפיוטית של המלך הגבור המבקר בהי כך, טען,,מלאו ספורי האגדה את החלל הריק שהשאירה ההסטוריה 5. דעה שהנה ומגודדת בתכלית השמיעגוטמן. בפתח מחקרוטעןכי לאיתכן שכבושסוריהוארץישראל נחשב למאורע טפל בתולדות אלכסנדר, וכהרי באמצעותו לא רקשהגיע לשלטון מוחלט עלחופיהיםהתיכון, אלאגםהקים לעצמו ראש גשר להתפשטות שלטונו בעולם 8. נראהכיגישתו של גוטמן הולמתיותר את המציאות ההסטוריתוהגיונה. להלן נשתדל לחשוף את תוכניות אלכסנדר בזירה הארצישראלית, מערבותיו הצבאיות, פעולותיהםועלילותיהם של מפקדיוהבכירים, דברים אשריקלועלינו להעריך נכוחה את הידיעות עלימי שהותו באזור. מיד לאחר הניצחון באיסום )סוף אוקטובראו ראשית נובמבר, שנת 333 לפסה"נ( החליט אלכסנדר לא להמשיך ברדיפה אחר דריוש ה- 3 אל תוךעמקי ממלכתו במזרח, אלא למטות דרומהכדי לכבוש את סוריה פלניקיה ומצרים )אריאנוס, ו, 20(. עיון במקורות מראהכי,כמה מטרות הדריכוהו בהחלטתו : )א( מצוקתו ההמרית והסכויים לתפוש את אוצרות המלכות הפרסית בדמשק, דבר שיסייע לו בכלכלת המלהמה, ובאותה עת גם יספק לחייליו מוטיבאציה אישית ולהיטות להמשיך בהז. )ב( הסכויים לשבות בדמשק את משפחות האצולה הפרסיתכדי להשתמש בהן כקלף מיקוח 1. Spak, Der Bericht des Josephus Alexander den ) ; ;.קק )1934( 43 Abel, %8..ן.וber ~ ;.קק )1928( 47 JBL. 0. Torrey, קע )193% 44..idem,%8. י.גוממן, תרביץי"א )ת"ש(, עמ' ;294-zrl א. שליט, ספר יוחנן לוי )תש"ט(, עמ' 452 -ש 27 ; א.צ'ריקובר,היהודיםוהיונים בתקופהההלניסטית )תשכ"ג( עמ' 32 ואילך. )1966( 4 59 ; idem, HTR קק (ל )1963( xxvl )77055, BA.. 4 ב.ו קק )1963( 14, Israelתו ; idem, Christian News קק. 5 צ'ריקובר, שם, עמ' גוטמן, שם, עמ' ודן. 7 עין: אריאנוס,]", ו 1 4 [[ע, קורטיוס רופוס,1]1 1 12,8 ו,,13 5 ז,2,% 4 ;דיודורוס סיקולוס וזע%, 32, 13 פלוטארכוס; אלכס'.2-1,

3 ]3[ בית מקרא (סב א) מסע אלכסנדר הגדול בארץ-ישראל אפשרי עם מלך פרס 8. )ג( הכניקול הסטראטגי,שחייב את כיבוש חלקיההמערביים של ממלכת פרס, כדילהבטיח אתהעורףוכדילמנוע התקשרותהאויב עם יסודות חתרניים ביון גופה 9. במצעדו הצבאי דרומה, בסביבת מרתום-ארוד, פצל את צבאולשניחלקים. האחד נמסרלפיקודו שלפארמניון במטרה לכבוש את ומשק, ואילו השני שבראשותו יצא לכבוש אתעריפיניקיה הגדולות. על מנת להבטיח אתאחיזתובסוריה הצפונית, מינה אתמנוןבן קרדימ 0 למושלה 10.באותוומן בא במגעמדיני עקר עםדריוש, כמו כן נועד עם סטראטון בן גרוסטראטומ מלך ארוד, שהבטיח לו את התמסרות הערים והמקומות שבשליטתו ובשליטתאביו )אריאנוס, ו, 7 ואילך(.אכן, 13, כעבורזמן לא רב, כשנודע עלנפילת דמשק ומשנפתח המצור על צור, עברו לצידו גרוסטראטוס מלך ארוד ואנילוס מלך ביבלוס ועמהם כל כוחותהציהפניקי שברש,ותם )שם, 1(. 20, עובדהזו השפיעה ללא ספק גם על התמסרותצידוןוקפריסין, ובשים לבלעדותו שליוספוס גםעלהשומרונים בארץ ישראל )קדמ' יא, 321 (.היהודים, לעומת זאת, שמרואמוניםלדריושועוררועליהם אתזעמושלאלכסנדר )שם, (. העדויותעלפעילותו שלפאראמניון מלמדותכיהיה עסוק למדי מבחינה צבאית גם לאחר שכבש את דמשק. לפי קורטיוס רופוס )ע[, 5-4( 1, לאהוזעקעלידי אלכסנדר לסייע לו בזירה הצורית, אלא נתמנה ל"מושלה של סוריה המכונה כוילי-סוריה", אף נצטווה להיתאר בזירה הדמשקאית. אין להניח כי ההוראה התכוונה רק לשמירת השלל והשבויים הנכבדים, שהרי משימה כזו אפשר היה להטיל גם על 'מצביא מדרגהשניה. מאותה עדות 'מתבררכי פאהמניון לאישב בחיבוקידים במשך שבעת חודשי המצור על צור, אלא ערך מלחמה ב'סורים' שגילוכלפיו התנגדות )שם, 5 --י 6 (.גוטמןטען 1, בצדק כיאיןלנהותםעםתושבי הערים הפיניקיות, משום שאלה נקראו באותו מקור 'צהרים' ו'צידונים' 1 ג אין לכך גםהגיוןגיאוגרפי, מרווםשפעילותו שלפארמניוןהיתה במזרח מעבר לרכסי הלבנון, מה גם שתושבי פיניקיה במערב התמסרו זה מכבר לאלנסנדר ואף שתפו עמופעולה. אין גם לזהותם עם השבטיםהערביים שבהרהלבנון מאותםנימוקים עצמם, מה עוד שהם כונו במפורש 'ערבים' ולא 'טורים',וידועכי עמהם נלחם 8 ראה : אריאנוס,]],11 4 -ש 1 ;, קורטיוס רופוס וזו, ; 5,13 פלוטארכוס, אלכס' 9--7.עין 29, גם - גוטמה שם. עמ' שיקול זה נמסר בפרוטרוט עלידיאריאנוס )ו;, 17-16( כדו"ח מדברי אלכסנדר במועצת המלחמה שלו לאחרהניצחוןבאיסום. סו למעשה לפי אריאנוס מז, 7( 13, נתמנה מנון למושל 'כוילי-סוריה,, אך. הדבר אינו מתקבל על הדעת, כיון שבאותו זמן לא היהעדין חבל אהץ זהבידי אלכסנדר, מנגד, העיד קורטיוס רופוס )עו, 15-49( 8, כי הלה נתמנה למושל האזור מאוחר יותר, לאחר רצח אנדרומאכוס כידי מורדי שומרון. אפשרכי אריאנוס בלבל את סדר הזמנים, אך באותה מידה אפשרכי עדותו משלימה דוקא אתזו ול קורטיוס רופוס, באופן וכמדובר בשני מינויים שונים שארעו בנסיבות זמן שונות, וכי 'כוילי-סוריה', שנזכרה אצל אריאנוס באותו הקשר, אינה מדויקת מבחינה גיאוגרפית, ובאמת היתה מכתנת לסוריההצפונית. השווה, לעומת זאת, הצעתו של גוטמן שניסתה להשליםביןשתיהעדויות בצורה שונה )שם, עמ' (. 11 גוטמן, שפ, עמ' 217 ואילך. 189

4 אריה כשר, ]א אלכסנדר.עצמו 14 ; יהר על,כה המינוח הגיאוגרפי נבל קורטיוס רופוס למוטל, אננו מותיר.מקום ל"פק כל' יסוריה המכונה.כוילי-סוריה",עליה נושמנה פוט-אמניון כמושל, לא-יכלה להזדהות נשוםפנים עם מה שהוא עצמוכינה "סביבותיה של צור",או עם "רצועת החוף שלאורךפיניקיה" 13. לאור הדברים האלה, ניתן לחשוב כי 'הסורים' שנגדם פעל היו תושבי החבלים הדרומיים לדמשק, קרי : יושבי הגולן, החורן, הבשן, הגלעד,)עמקבית שאןוהגליל 14, מה היתה, אם כן, המשימה שהעסיקה אותו שם לעת מלחמתו של אלכסנדר בצורים? בתשובה לכך עלינו לדעתכי המערכהעל צור החלה לערך בחודשינואר, לאמור :בעיצומו של החורף. אספקת מזון סדירה לצבא המקדוני לא יכלה להתבסס על הובלהימית מארצות )א( עונת החורף וסערזתיה. )ב( המיעוט י חוץ מרוחקות בגלל סיבות מספר היחסי שלהצי המקדוני באותםימים 15. )ג( הצורך להשתמש באוניות להובלת תגבורת של כוח אדםיוני לוחם )16. )ד( משימות הקרב שהוטלו על כל כלי שייט בציו של אלכסנדר 17. לאור האמור, סירלהניחכי המלך המקדוני השליךיהבו על אספקתמזוןמקומית. בנידוןזה שרדה לנוידיעה מאלפת דוקאבכתבייוספוס )דבר המחזק את -מהימנות עדותו(,לפיה בקש אלכסנדר מאת היהודים לשלוה לו, בין השאר, אספקה לצבאווקדמייא, 317(. אחתמעדויותיו שלאריאנוס )ווו, 8( 6, מוכיחה אףהיאעד כמה החשיב אספקת מזון סדירה לגייסותיו, שכן בשובו ממצרים אל סוריה הצפונית פטר ממשרתו את המושל ארימאס על רשלניתו בענין זה והחליפו באחר. נראה איפוא לשער כי אחת המשימות החרצבות שהוטלו על פאראמניו 7 התייחסה לנושאזה. פוריותם של השטחיםהנתונים לשליטתו וקרבתם למטהו שבדמשק התאימו יפה למגזימה שכזו. מעניין לציץכי לימים, משערך אנטיוכוס ה- 3 מסע מלחמתי דומה )המלחמה הסורית הרביעית(, הקדיש גם הוא תשומת לב ניכית לאספקת מזון סדירה מאותם שטחים עצמם )פוליביוס ע, 71-70(, נקל לתארכי הפקעותיבולים לצרכי הצבאהתסיסו אתיושבי החבלים ההם )קרי! 'הסורים'(,עדכיהיהצריך לאלפם. אפשרכי הצעהזויכולה לשפוך אור מסוים עלטיבפעילותוהצבאית של פאראמניוןבארץישראל. %ת דעתועל הנוכחותהמקדונית הירדן גם באמצעות בעבי גוטמןניסה לסעוד המסורת העמומה, שנשתמרה בכתבי סטיפאנוס הביזאנטי, עלייסודן של הערים 16!2 תאור הפעולות נגדהערבים ( - קורטיוס רופוס עז, ; 18,2 24 ; אריאנוס ו, 5--4,20 ; פלוטארכוס, אלכס' ) 3 24, מלמד על אופין המוגבל והמצומצם, וכי לא היו אל? פשיטות : - מקומיות.לפיכך ספק הב אםהיהצריךלהטריח אתפאראמניוןמזירתו.. 13 השווה : קררטיוס רופות עז, 9. 5, גם אייאנוס. )ו, 1, 2( הבחיךבין פיניקיה, סוריה וערביה. השווהעודלמינוח של סטראבון - גיאוג' ; , txvl 14 -השווה דעת'גוטמן, שם, עמ' ראוי לזכור כי רק לאחר פרק זמן מסוים, מאז הטלת המצור על צור, התמסרו מלכי ארודוביביוס עםצייהם, וכןצידון וקפריסין. ארשונוס גו, 4( 20, העיד על בואו של קליאנדר בן פולימוקראטס בעת ההיא מן הפלופונס ועמו 0 )א, 4 שכיריםיונים. 17 אריאנוס 5 ואילך. 20, 11, מן הראוי להדגישכי הוטלו משימות קרב אפילו על אוניות משא להובלת סוסים )שם, 1,21(. 190

5 ן ]5[ בית מקרא (סב א) מסע אלכסנדר הגדול בארץ-ישראל פלה ודיון 18. על אף שיש להטיל ספקות ביחס להקמתן בידי אלכסנדר עצמו, ולמרות שאותה מסורת נרשמה לבטח בהוראתה של המגמה המדעת בעולם העתיק לקשור.ראשוניותם של דברים במלך הגדול הזה, בכל זאת נוטה ההגיון לגרוסכייש בה לפחותגרעין של אמתהסטורית, לאמור :היתה התחזות מקרונית כלשהי גאותם מקומות כברבימי אלכסנדר, וכנראה בעקבות פעלו של פאראמניון 19 רק מאוחר יותר ובימי אחד הדיאדוכים נוסדו הערים האמורות 20. נראה כי שמותיהן -דיון ופלה - שהם שמות של ערים מקדוניות ידועות, עשויים לחזק את ההתרשמות כל נקראו כך לרגלהתיישבותמקדונית מוקדמתלמדי 21. מסתבר כיהידיעותעלשתי אלהאינן בודדות, שכןגם גרסהזו נמנתה על הערים שהמסורת העממית ייחסה את ייסודן לאלכסנדר, מה עוד שמטבע מקומיתמימי הקיסר אלגאבאלוס ) לספה"נ( כינתה את אלכסנדר במפורשכמייסד העיר 23. לעומת זאת, באחת הכתובות מן התקופה הרומית )מן המאה ה- 2 או ה- 3 לספה" 0 נמצאה הקדשה לכבוד פרדיקאס, ממפקדיו הבכירים של אלכסנדר, דבר שנוטים לפרשוכי היתה לנ"ל זיקה ישירהלייסוד העיר 23. הניגוד העולה מכאן, ביחס לזהותו של מייסד העיר, יכול להדגים את הדרך בה הלנה המסורת העממית, שייחסה את המעשה לאלכסנדר עצמו, ובהתאם למגמתן של מסורות מקומיות לתלות בו ראשוניותם של דברים 24. ברם, בה,במידה שסביר להניחכיייסודה כעיר נעשה רק בימי שלטונו העצמי של פרדיקאס ) לפסה"נ(, כךאין עי 18 ראה ציטוטן 334.ת 175,.ק 11,.ע 0 Sch~rer,.8. "!., - 19 אחתמהסתייגויותיו של צ'ריקובר כיחסלטיב המסורת )שם, עמ' 79( נשענהעל הנימוק כי עבה"י המזרחי לא נכלל בצירמסעותיו של אלכסנדר, שהרי נפקד מתאוריהם וטל רושמי ההסטוריהשלו. 'ברם, לפי האמת דוקאהסתייגות זואינה מעלה אומורידה. שתיקתם של סופרי אלכסנדר אינהיכולה לשמשואייה חותכת בכל מקרה, הואיל וכתיבתם התמקדה לפי טבעה בדמותו של המלך הגבור. סקירותיהםליו בעיקר אתצירי מסעותיו שלו, ולא תמיד הקדישו תשומת לב נאותה למסעות המלחמה העצמאיים של מפקדיו. 20 השמהלענין זההצעותיהם של ק op. Sch~rer,. 8 ;צ'ריקובר, שם 1 וכן ק )1937( Provinces Jones, Cities "!., of the Eastern Roman.א ראה למשל : צ'ריקובר, שם, עמ' 71. אמנם ההסבר המקובל ביחס לסלה קובעכי שמה נערך על דרך של אסוציאציה אטימולוגית שגרסה 'פחל' )או 'פהיל'( כז'פלה' )ראה : 233.ק.ק 0,טתס](נ אך אין הדבר עומד בסתירה לדעה האמורה, מה גם שאותו הסבר,.!" לאיעמודביחס לשמה שלדיון. חיזוק להנחה בדבר קדמותה של פלהגיתן למצואגם בקביעה נוספת של סטיפאנוסכי בתקופה התלמיית נקראה בשם 'בריגיקי', משמע בתור 'פלה' נודעה כבר קודםלכן. Tcherikover, Die hellenistischen St~dtegrfindungen von Alexander dem 22.,ו 76;.ק )1927( 1 Grossen bia auf die R~merzeit. Philologus suppl. 19. Heft "מטבע ראה : ]]. 25.ק נXLII) Syrig, Syria, ע ראה : 423.ע 137. "א )1938( Decapolis of the ץ! 01 Kraeling, Gerasa 8.א ff.ק.ק 0 Syrig,.א ; 237.ק op. 14. Jones,.א. 4.יכן - צ'ריקובר, היהודקם והיוונים, עמ',.י" 80 ; 356 )הע' 77(.,.י". 24 השווה לענין זה את המטבע מקאפיטוליאס )189 לספה"נ(, בה הוכתר אלכסנדר מקדון בתור 'גנארכס' )=אבי הגוע( שלבני המקום. עין : 66.ע )1959( XXXVI Syrig, Syria..א. 9.ת. 191

6 אריה כשר ח[ אלכסנדר ". זהבלתי סביר להניח וטלא, היתה נוכחותמקדונית באטר כביבימי אדרבה, לדעת ג'ונס ישהגיון למחשבהכי היה זה פרדיקאס, מדכאו סול מרד השומרוניםבימי אלכסנדר, אורר דכא גם מרד שליושביעבה"י המזרחי באותם ימים עצמם, וכיהושיבחיילות-מצבמקדומים בנקודותסטראטגיות אחדות להגנת דגזור, כ יגון פלה, דיון וגרסה 4za לאמן הנמנע, ואולי אףהגיוני הדבר, כי מרד השומרונים פרץ במתואם ומתוך שתוף פעולה עם מרדםיטליושבי עבה"י, ולעת שהותו של אלכסנדר במצרים, מכל מקום, פעילותו הצבאית של פרדרקאסבעבה"י יכולה ללמדעל, נוכחות מקדונית מוקדמת )כמו בשומרון(,וסביר לחשוב כי היתה תוצאה מכבושיו של פאראמניון. אין לדעת מתי בדיוק נקרא פאראמניון לשוב ולהצטרף אל מחנה אלכסנדר, הואיל והידיעות על כךאינןזהות. אריאטט )ו, 25( העידכי היה כבר במחיצת מלכו בימים האחהונים שלפני כיבוש צור, וכי אז גם יעץ לו להענות בחיוב להצעת השלוםהשניה שלדריוש ey ;ואילוקורטיוםרופוט לעו, 5, ש קבעכי נועד ליטול חלק במשימות מלחמתיות לאחר כיבתה צור. קשה להכריע איזו משתי העדויות נכונה יותר. מכל מקום, בענין אחד שוררת התאמה גמורה ביניהן, והכוונה לגורלה של ארץישראל.קורטיוסרופוסציןכיבאותו זמןמינה אלכסנדר וכן את את אנדררמאכוס למושלה של 'כוילי-סנריה" לבמקום פאראמניו 0 28' היפאיסטרון למושל "החוף שלאורך פיניקיה", ללמדךכי בד בבד עם כיבושה הסופי של צורהיו כבר חלקיםניכרים של ארץישראל המערבלתבידי הכובש המקדוני, אם לא רובםה:מכריע. אותהתמינהעולה גם מדבריאריאנוס )ו, 25, א המעידיםכי לעתעייבת אלכסנדר את צור "כבר עברולידיו כל שאר חלקי כויליגסוריה המכונה פלשתינה" 20. בהקשר לכך 'ראוי לציין את דעת אבי, שטען על סמךעדותו שלפליניוס )ל 11,%11,25 נ. 41 א. 151 א(גי אלכסנדר שיגר כוחות צבאמשניים לכבוש את ארץישראלעודבימי דג'ערכהעל צור, וכי אלההגיעו עד יריחו 39 גם גוטמן סמך ידיו על פרוש זה וקשר את הדברים עם פעילותו אחת הכתובות המקומיות מעידהכי עוד במאה ה- 2 )או ה- 3 ( לספה"נ היתה קיימת בעיר התאגדות עצמיה של 'מקדו,נים' ;.ראה ק. 8 ל. 40 ן,.!ם op..11 llraeling,.נ( הדבר יכול להעיד על שורשיה ההלניסטיים המוקדמים של התופעה. ניתן להשוותה למציאותו 'מקדונף באלכסנדריהבימיו של יוספוס )נגד אפון ב, 36(, דבר שמצאאישורו של 'שבט' יהודי גם בפאפירוסים ) לקי,(,יאשר ראשית התארגנותו נזקפת ללא ספק לחיולם של יהודיםביחידה 'מקדונית' בהאשית התקופה התלמיית ק )1965( XLII Jones, loc. )1!; 11. Syrig, Syia.. 4 ג. 11.ג. וש פיוטארכוס )אלכס' 7( 29, צין, לעומת זאת, כי הצעת השלום של דריושהגיעהלידי אלכסנדר בזמןביקורוהשני בצור, ולאחר שובו ממצרים, אך נראה כי עדותו נחותה בהשוואה לאחרות. השווהבענין זה לגירסתאויסביוס Chronicon (ed. Schoene 11, המינוח הגיאוגרפי שלו שיקף לבטח את מציאותימיו )המאה ה- 2 לספה"נ( בה הוסב השם 'פלשתינה' לארץ ישראל בצורה רשמית עלידי הדריאנוס קיסר. אי לכך, מינות דומה 5,111; 91 ;עז, 39 ;ווע, 9 ש היה נקוט גם עלידי הרודוטום, וראה: ו, 11, 104 י 106 י.,1 :ע. 105 י ק )1935(. XLIV Abe1, RB. 192

7 ה[ מסע אלכסנדר הגלול בארץ-ישראל של פאראמנית בעבה"י המזרחי!ק בין אם צדקו ביחס לעיתה 'חל הנצחות המקרונית בסביבה ההיא, בין אם לאו, הרי ברורכיגייסותמקדוניים שהו שם במועד מאוחר יותר, לעת שדוכא המרד השומרוני. הממצאים של מערת ואדי דאליה, השוכנת לא הרחקמיריחו, מלמדיםכי כוחותמקדוניים טבחו שם למעלה מ- 220 פליטי מורדים משומרון, שנמלטו אללה כדי למצוא בה מחסה עדיעבור זעם לראה להלן(. אין לנו ידיעות על מסלול מסעוויל אלכסנדר מצור אל עזה. ההגיון מורה כי הדרים עד לעכו, וכי משם המשיך לאורך החוף עד לדואר ומגדל סטראטון 22. היצמדותו אלחוףהים נעשתה כנראה במתואם עםשיוטציו )השווהאריאנוס!וו, 1(, 1, כל עוד התנאים אפשרוזאת. ממגדל סטראטון סטה לבטח מזרחה אלגבול שהרי רצועתהתוףבאזור השרוןהיתה מבותרתעלידידיונות חולעמוקות ההר, מהגםשהיו שםביצות שורצות קדחת ולאהיתה המקשותעל תנועת צבא שוטפת, כלל בנמצא דרך סלולה נאותה 3 ".סביר איפוא לחשובכי נע לאורך התוואי הגובל עםהריאפרים והשומרון בואך לוו,,וכי בדרכושיגר כוח צבאימשני לעבריפו ואפולוניהכדילהבטיחנאמנותן. מלוד פנה כנראה שוב מערבה לעבר יבנה, אשדוד אשקלוןועזה. מסלולזהעבר, לפחות חלקית, בגבולם שלהשומרונים אשר התמסר'ו לאלכסנדר זה מכבר ואףסיעו לו במערבהעלצור )קדמייא, 21 ק. ההגיוןהצבאי מחייבכי בקשלקייםבידו שליטה צבאיתגם באזור ההר, שאלמלאכןהיה מסתכן בהפקרתתוואי הדרך החשוב הזה לעת שובו ממצרים, עיוןקפדני במקורותמוכיח כי באמתיא הסתפק בהתמסרותם של השומרונים, אלא כפף את ארצם למרותו הצבאית של מושל כוילי-סוריה אנדרומאכוס )קורטיוס רופוס עו, 09' 5, אשר כנגדויצאו לאחר מכן במרד )שם, 8, ש- 11 (. מביןערי החוף הביעה רקעזה התנגדות לאלכסנדר. סיבת הדבר היתהנעוצה לבטח במעמדה המיוחד בממלנה הפרסית, שבאלידיביטוי עיקרי באי-תלותה המדיניתבעריפיניקיה הגדולות.ובקשריההכלכליים עםהערבים. הופעת הכובש הפקדונימצפוןהיתהעלולה לפגוע במעמדה ובהשגיה, לפיכךערך שליטה הכטת 'למלך הפרסי יבעזרתשכיריםערביים *3. א העידכי כיבושה נעשהלענין של יוקרה רבה בעיני אלכסנדר. מדוקדקות למצור ממושך, בשמרואמונים אהיאנוס )ו, 26, גוממה שם, 'by 478 -י 28. נימוקיו בדגר המוט"באציה של אלכסנדר לשיםיד על אוצרותיריחוהינם משכנעיםל'מדי. 32 קרוב לשער כי עכו התמסרה לאלכסנדר בזמן המערכה על צור, כפי שנהגו ערים אחרות בסביבה. היא היתה כלתי תלויה מבחינה מדינית בשכנותיה ה.דולות ושמשה כנמל וכבסיס צבאי חשוב לפרסים )ראה: מ.אבי-יונה, גיאוגרפיה המטורית של ארץ ישראל. תשכ"ג. עמ' 24-28(. קרוב לשער כי ניצלה את שעת הכושר של המלממנו כצור ונטלה מתפקידיה ומעמדה בחוף הפיניקי, ובר שניתן להקיש מן הדעה הרווחת כי כבר בימי אלכסנדר הוקמה בה מצטבעהממלכתית. קרובלודאיכיגם דואר ומגדלסטראיוןהיוידידותיות לאלכסנדר בתור ערים צידוניות. - גם בימי דרך סלולה הוקמה שם לראשונהבימי הקיסר אפסיאנוס, ראה :אבי-יתה, שם, עמ' 81. ארואנוס ו, 14 25, קורטיס רופוס עו, 7 ו 6, יוספום, קדמ' יא, 320. מצב דומה היה אלכסנדר ינאי קדמ'ינ',

8 אריה כשר ]ק הצגתהדביים באשן זה נראית פשטנית מדה אלא אם כן נעריך את החשיבות הצבאית של כיבוש העיר בזיקה למסע מצרימה. נמלה היה האחרון בשרשרת הנמלים בחוף הארצישראלי )שם, 2(, 26, ולמעט שכנותרה.רפיח ורינוקונורה ( בג אל עריש( - היתה גם התחנה היבשתית היותר חשובה בדרך למצרים. מבחינה צבאית היתה סביבתה מתאימה מאוד להצבת מחסום בפני כוחות המסתערים צפונה לכבוש את ארץ ישראל )או להיפך(,,ולא במקרה נערכו לידה קרבות מכרועים שחרצו במידה רבה את גוהל ארץ ישראל או מצרים 35. לבטח מסיבה זו התעקש לכבשה,, ואף ראה בכךענין של יוקרה ממדרגה ראשונה. לא בכדי הקריש למשימה את מלוא מרצו, חרף הקשיים שבהצבת מכונות המלחמה באדמה החולית, ולמרותפציעתו הלא קלהומלחמתם העיקשת שלהנצורים 35. לאחר שני חודשי מצור לאוגוסט-ספטמבר( ay נכבשה עזה. יוספוס העידכי במועד זה נחפז אלכסנדר לעלות ירושלימה, ועל קרקע זה ספר את ספורו הנודע אורות המפגש הדראמאטי עם הכהן הגדולידוע. אחת הטענות הניצחות לפסילת הספור נעוצה בקביעותיהם של אריאנוס )ו, 1, 1( וקורטיוס רופוס לעו, 2( 7, כי אלכסנדר עשה דרכו מעזה אל פלוסיוס המצרית במשך שבעה ימים בלבד, ולכן "אי אפשרלו בזמן כל כך קצר לעלות לירושלים" 38. הרה זה אברהמס אשר חלק לראשונה על הדעתכי על סמךעדויות אלהצריכים באמת לגרוס ש מ יד לאחרכניעת 'עזהיצא אלכסנדר מצרימה, אלא שהוא לא סעד אתדבריו באסמכתות מנומקות 39.עיון מדוקדק במקורותיכול לאמת אתהנחתו. אריאנוס )וו, ז 2, 5-2( ציןכי לעת המצור נפצע אלכסנדרמירי של מכונת קלע, שחדר דרךהמגןושריון החזה לכתפו, וכי פצעו לא העלה ארוכה בנקל. לפי התאור אירע הדבר בסופה של המערכה ולא בימיה הראשונים, לפיכך קשה להניחכי אכן באותו זמןהיה המלך הפצוע כשלר מבחינה גופנית להטלטל במסע מזורז וקובה מצרימה. זאת ועוד : דיודורוס סיקולוס rxvil) 1( 49, רמזכיהיו לו לאלכסנדרענינים לסדר בעזה, אך לא פרשם. אפשרכי להםביון אריאנוסבציינוכי לאחר כניעתעזה מכר אלכסנדר את יושביה לעבדות, וכי אכלסה מחדש ביושבי הסבובה ועשאה לעמדת מלהמה מבוצרת 40. דומה בי פעולות מעין אלה הצריכו נמן מסוים, לא ברורמיהיואנשי הסביבה שנושבובעיר המשוקמת, מכל מקום הדבריכול ללמר ביהיתה למלך שליטה צבאית באזור כולו, וכי לא הסתפק במאחזיםצבאיים ברצועת 33 כגון : מערכת עזהלנימי כנבוזי( בשנת 525 לפסה"נ, קרב עזה בשנת 312 לפסה"נ )בין דמטר"וס פוליורקטס לתלמי ה- 1 (, קרב רפיח בשנת 217 לפסה"נ )בין תלמי ה- 4 פילופאטור לאנטיוכוס ה- 3 הגדול(. 36 על תאור המערכה ראה :אריאנוס ו, ;קורטיוס רופוס עו, 7 ואילך. 6, 37 בנידון זהיש התאמה מלאהכין יוספוס )קדמ' יא, 325( לבין דיודורוס סיקולוס XVll) 7( 48, ופלוטארמוס )אלכס' 5(. 24, המצור על עזה נערך בחודשים אוגוסט-ספטמבר, בהסתמך עלהנתוןהכרונולוגי של אריאנוס 5 ו;, 24 (. 38 צ'ריקובר, וטיהוריםוהיומים, עמ'.35 השווה גס - )1898(. XXXVI 1. B~chler, REJ. 1.ע ק 1927( ) Great Palestine from Alexander the תן.1. Abrahams, Campaigns 40 אריאנוס,ו, 7. 27, עדות סטראבון rxvl) 30( 2, על חורבנה המוחלט בידי אלכסנדר ועל 194

9 44 ]9[ בית מקרא (סב א) מסע אלכסנדר הגדול בארץ-ישראל החוף כדעת צ'ריקובר. בהירת האוכלוסים החדשים וארגון העיר כפוליס' 41 לא היו דברים הנעשים כלאתר יד, ובודאי הצריכו שיקול דעת וזמן. יתר על כן, מסתברכי אלכסנדר גם שקד בקפידה על אירגונה הצבאי המחודש של העיר, ולבטח משום שהיה אמור לחזור דרכה ממצרים. גם מעדות פלוטארבוס )אלבס' 5 (ניתן 25, להתרשםכי אכן השתהה בעזהזמן מה לאחרכיבושה. לדבריו נתפש שם שלל בשמים הב ביותר, אותו שלח מקדונה, יתכן כי משלוה זה כלל את 10 האוניות ):נטרירמות( שבפיקודו של אמינטאס, ששוגר באותה עת למולדתכדי לגייס צעירים נוספים לשרות צבאי )-דיודורופ טיקולוס 1(, 49 txvil נושא שהעסיקו גםכן. בנוסף האמור צריך להתחשב כתנאים האקלימיים של שלהי הקיץ לכי במדברסיניכגורםסבירלדהיית המסע מצרימות אמנםניתןלנועבלילות, אך בשים לב לחוסרהניסיון של הצבא המקדוני במסעות מדבריים 42, הריאין זה בלתיהגיוני להניח שאלכסנדר בכר לעשות זאת במועד נוח יותר לכשיפוג החום הגדולובעייתהמים לא תציקכלכך. קיצורו של דבר :יש בידה סימוכין לסברהכי לאיצאמיד לאחרכיבוש עזה לעבר 'מצרים, אלא השתהה בהזמן לא מבוטל 43. ההגיוןהמדיני 'והצבאי נוטה להסיקכי לעת שהותו בעזה ערך תפנית ביחסיו עם היהודים, וכי בפועל גם היה לו מספיק זמן לשם כך. קשה להעלות על הדעתכי התעלם מאחד הגורמיםהמדיניים החשובים ביותר באזוררגיש זה, ובעיקרבשיו לב לעובדהכי הפעיל כוחותצבאיים גם בעומקה של ארץישראל. הסבירותההגיונית שלתפניתכזומחייבתלהתייחסביתררצינות אלענותיוספוס. אפילו צ'ריקהבר, למרות עמדתו החשדנית והפסלנית ביחס לתאור המפגש עם היהודים, הודהכי נאמתאי אפשר שלא נוצר מגע 'ביןשני הצדדים 44. גם קשה לעכל את המחשבה כי אלכסנדר לא 'נפגש עם הכה"ג, שהרי היה מנהיג העם הימורי, מהעוד שכך נהג ביחס לשליטים אחרים בסביבה )למעלה עמ' 3(. אמנם לא נוכל להמלט מן המסקנה כי נשתרבבו לתוך הספור דברי אגדה, אך מנגד בל נזדרז לפסלו בעבור זאת, שכןאין הוא שונה בכך ממסורותהסטוריות אחרותעל אלכסנדר. תאור המפגשבין אלכסנדר והכה"גידוע נפרש אצל יוספוס עליריעתו הרחבה של הסכסוך בין השומרונים והיהודים. בין הדמויות הבולטות באותו סכסוך נזכר שמו של סנבלט הפחה השומרוני. מסיבה זו בקשו חוקרים רבים לשלול את מהימנות הספור, וטעמם העיקריכי יוספוס טעה כשהסמיך את סנבלט לימי אלכסנדר, דבר המוצא חיזוק בעובדהכי לא הזכירו כלל בזיקך לימי נחמיה. שממונה הממושך אינה עומדת במבחן ביקורת, אלא אם כן התכין לאלכסנדר ינאי. עין : 80.ע,.יש op. Tcherikover,.,י. 41 על כך ראה : עע )1852(. Kuste.8. Stark, Gaza und d~e Philist2ische. 42 השווה :אריאנוס ו, 3 ו פלוטארכוס, אלכס' 27 על המסע המדברי למקדש אמון שנערך ב חו רף. 43 ראלף מארקוס התלבט בענין זה גם כן, אך לא העז לערער אחר הדעה המוסכמת. לכן השמיע דברי הסתייגות מאולצים, שבהם מסה להתפשר עם דעותיהם של פוסלי יוספוס, אך למעשה לא סעד אתהסתייגותו בשוםמקור. ראה קע.ק 0 Marcus,.(1. צ'ריקובר, היהודיםוהישים, עמ' 37 --ש 3.,.!" 195

10 זאתיעוד אריה כשר יח : תאורו את נ"טואיו וטל מנשה עם בת סנבלט וגרוסו מיה-סלים נראר זהים לכתוב בנחמיה יג, כח, באופז שנתחזקה ההתרשמות בדבר אנאכררניזם הסטורי. דעה זו זימנה לעצמהקוליים לא מבוטלים, שצצו מהשומות ידוע, המקורות, כגון : הצורך לזהות את מנשה, שהוצג על ידי יוספוס' כחתן סנבלט וכאחי עם בןיוידע )שבנחמיה י"ג, כח(, מי שהיה צריך להיות לפי הגניאלוגיה של ספר נחמיה )י"ב, כב( אחי יוחנז ודודו של ידוע 45. אמנם שליט ניסה לפתור את הקושי הז'ה עלידי פסילת הגניאולוגיה של יוספוס, אך באותה עת לא נמנע מלהסתמך עליוספוס בפרט גניאולוגי אחר הקשור במנשה. למעשה, הואתיקן את נוסח הכתוב, באופן שעשאו לבנו של יוחנן, ובכך 'בקום לטעוןכי ליוידעהיו שלושה יוחנן, ישוע ומנשה. גניאזלזגיה חדשה ומתוקנת זו, שאין להכל אסמכתא - בנים בספר נחמיה, סללה בפניו את הדרך לטעוןכי הקרעכיןידוע ומנשה )שבקדש יא, 306 ואילך( הריהו מסולף, ובי באמתהיה זהריבביןיוחנןלביןישוע )שם, (, כנציגיהם של, מה שהוא כינה : "מפלגת השמרנים" )או "המפלגה הבדלנית' והאנטי-שומרונית( ויריבתה "מפלגת המתקדמים" לאו "המפלגההליב- רלית" והפרו-שומרונית( 16. צ'ויקובר סמךידיועלתינה זו, אף השתדל לבנות על מסדהנדבכים חדשים של ספקות, אשר נסמכו מעיקרם על מחקרו של ביכלר, בכוונה לחשוףגם סתירות ספרותיות בגוף העדות של יוספוסי 4.מןהראוי שנקדיש לכך תשומת לב נאותות בטרם נשוב לפרוש אתהיריעה ההסטורית הצרופה של הפרשה הניוונה, לדעתו הורכב הספור של יוספוס משני חלקים בלתי הומוגניים, באופן שחלקו הראשון הדן בסנבלט ובריתו עם אלכסנדר נשאב ממסורת שומרונית, ואילו חלקו השני המתאר את פגישת אלכסנדר וידוע נשאב ממסורתיהודית. הדבר ניכר, לדעתו, ברות האוהדת אתהשומרונים )בחלקהראשון( שמתחלפתברוחעוינת )בחלקהשני(, אך האוהדת אתהיהודים. לפי שיטתו, צרף העורךהיהודי את שתי המסורותזו לזו והטליאן לספוראחד. צ'ריקרבר אף בקו להדגים את אמיתות הדבר עלידי חשיפת סתירות ספרותיות בגוף הספור. כך למשל, טעןכי מחלקו הראשוןניתן להבין שהמקדשבגריזים טרם נבנה וקדמי יא, 322(, בעוד שמסלקו השני מתברר בו כבר עמד על תילו )שם, 342(. כאופן דומה הצביע על הערבדהכי בחלק הראשוןהיה זה סנבלט שבא במגע עם אלכסנדר )שם, 321 ואיך(,ואילו בחלק השני נעדר כבר סנבלט והשומרוניםפנו אל המלך שלא באמצעותו )שם, 340 ואילך(. לפיכך, טען, הצרוףבין ספור מנשה-סנבלט לבין סיפור ידוע-אלכסנדר הינו מלאכותי מעיקרו ו"גרם לדבריםמשונים מאוד : למיתתו החטופה של סנבלט, שאיז לה אימות כלשהו במהלך העניינים ולמהיררתו המפתיעה של בניע בית המקדש בשומרון".לדעתו, הסתירהביןשני חלקי הספור מזדקרתלעין גם מתוך תאור הפגישהבין אלנטנדר והשומרונים ~אחר הבקורבירושלים(,ניוןש"אלכסנדר 45 השווה : 12-13,!ם op., %1 ק עין : גשליט, "ספרלוי" )תש"ט(,עמ' %. צ'ריקובר, שם, עמ' ; אשר לביכלר, ראה: נ) 1898 ( 1. B~chler, REJ. XXXVI קק.

11 המ בית מקרא (סב א) מטע אלכסנדר הגוזל בארץ-ישראל שואל אתהשומרוניםמי הם, כאילו ראה אותם בפעם הראטענהרוהלא כבר מדמן עם סנבלט בצור כשהביא לו הלז חיל-עזר שומרוני" 48. לסכום : סתירות אלה מוכיחות, לדעת צ'ריקובר, כי יוספוס לא הצליח במלאכת הטלאתם של שני הספורים, וכי הסתפק בכך שרשם אותם ברצףעניני, בחדשו רקקוים אחדים כדי להקל על הקורא את הבנת העלילה אבל בפועל סבכו חידושיו את מכלול הפרשהעוד יותר. שיטת הביקורת הספרותית הזו שיבה את הלב בהגי,ונה הפנימי, אך לאמיתו של דברהריהי רופפת למדי 49. אין בחלק הראשון של הספור שום רות אוהדת לשומרונים. אדרבה, סנבלט הוצגכבוגד שהתכחשלבריחתו עםדריושוכמי שערק למחנהאויביו. יתר,על בן, הוא הוצג כנוכל רגיל ובעל מזימות, שניסה לעשות הוןפוליטי במאבקו עםהיההדימ עלידיניצולערמומי של מעשהבוגדנותו, דבר שניכר היטב בתחבולותיו ובצצות הזדון שהשיא לאלכסנדר וקדם' יא %(. נאמנותו למלך החדש לא היתה ראויה, איפוא, להזקף לזכותה ובמיוחד בשים לנ לכךכי קודםלכןקיוה לקדם אתעניניו באמצעותדריוש דוקא )שם, 311 (.בניגוד לו, תואר הכה"גיצועבמי שהוכיח נאמנות מופלגת בשבועה, דבר שנזקףלזכותו ולשבחו. מנקודת מבט יהודית לא היתה הפרתגריתענין של מהבכך. אדרבה, בימי הבית השני היתה אידיאליזציה רבה ביחס לציוויים מקראיים, והנאמנות בברית בכלל זה )- השווה :יחזקאל י"ז, יא- 4 כא(. "סתברכי גם בעולם ההלניסטי ידעו להעריך זאת, ולא,בכדי צין יוספוסכי בגין כך גויסו יהודים לשרת בצבאותיהם של מלכים שונים 60. אף נימוקיו שלמשיקובר בד'ברמהירותוהמפתיעה שלבניית ביהמ"ק השומרוניאינם משכנעים, ושלושה טעמיםלכך ; )א( בגוף הספור נאמר במפורשכי "לאחר שהסכים אלכסנדר, הבניס סנבלט את כל מרצו )בעניין( ובנה אתבית המקדש" )קדמ'יא, 324(. )ב( מאז הופעת אלכסנדר בצור ועדעלייתו של אלכסנדר ירושלימהחלפו כעשרה חודשים לפחות. )ג( אין סיבה הגיונית לפקפק 'בדבר הקמתו של המקדש השומרוני בפרק זמן זה, בשים לב לממדיוהצנועים, כפי שניתן להתרשם מן הממצאיםהארכיאולוגיים מהר גריזים צ'ריקוכר, שם, עמ' ההסתייגויות שיפורטו להלן נתגבשו במידה רבה מתוך דברים שלמדתי מפרופ' י.אפרון. ב, 42 - ביחס לימי אלכסנדר עצמו ; קדמ' יב, 8 ואג' אריסטיאס ראה :נגדאפיון ביחס לתלמי ה- 1. השווה עוד : קדמ' יב, 150 ביחס לגיוס יהודים לשרותו של אנטיוכוס ה- 3 הגדול ;עין : קק )1959( ] JQR, Schalit,.(ע..0.%. 51 סקירה על הממצאים האלה, ראה : ן עע.ן 58)1965,(ע~ר 11 Wright, כי החומה שהקיפה אתהבניןהיהה באגרך של כ- 60 מטר וברוחב של 42 מטר בלבד, מסתבר התקופה הרומית( מצא משמע כל הפרוייקט כולוהיה צנוע ביותר. בתחתית המבנה )שהוא מן רייסשרידים של פודיום מן התקופהההלניסטיתוסימני הרס מן המאה ה- 2 לפסה"נ. דבר זה מוכיח, לדעתו, כי אכן גהרם המקדש בידי יוחנן הורקנוס, ומשום כך גם מסתברות השיעות שליוספוסעל משךקיומו. 197

12 אריה כשר ]12[ אשר לנגאלת אלכסנדר אתהשומרונים - "מי הם?"- משל לא ידע את זהותם, יש לתמוהעל צ'ריקובר. הצגתו את הדברים כךהריהי מקוטעת, כי באמת צפנה בחובה אותה שאלה משמצות שוגה לגמרי: הוא לא שאלם לזהותם, אלא "שאלם לאמורי מי הם שיבקיעו אותן זכויות מי הם שהם מבקשים זאת לשם, 343(" 1 כמו היהודים?היתה זו שחלת התרסה עוקצנית וקנטרנית, ולא למען ברור זהותם. הסתירות שבספור השני )על פגישת אלכסנדר-ידוע( התמקדו לדעת צ'ריקובר בכמה שגיאות המטוריות י )א( הבקשה להרשותליהודי בבל ומדי לקיים את חוקיהם )קרמ' יא, 338( - צ'ריקובר בקון להבליט את האנאכרוניזם ההסטורי שבכאן עלידי הטענהכי מאותם דברים משתמע שהארצות ההןהיו כברבידי אלכסנדר, ואם כךהרי שלא הוצג בספור סדר התרחשויותתקין. בניגוד לכך, ישלדייק ולהצביע על העובדה כי הבקשה נאמרה בלשון תנאי לעתיד, או כדבר שאלכסנדר הבטיח לעשותו 1 והלואתכניתו לכבוש את הארצות ההןהיתהידועהברביםלפיהכרזותיו הרשמיות שלו עצמו לעת המערכהבצור )אריאנוס, 2,25--3(. )ב( אזכרת 'הכשדים' בין אנשילווייתו של אלכסנדר במסעוירושלימה )קדמי - גם כאן הדגיש צ'ריקובר את האשכרוניזם ההסטורי בטענה כי יגב 330( אלכסנדר טרם הגיע בבלה. ברם, לזכותו ייאמרכי בעצמו ניסה להסביר את משמעות הכינוי 'כשדים' כשם נרדף לחוזים בכוכבים ולמגידי עתידות בכלל, לפי השמוש הנקוט בתקופההרומית. כמוכן לא התעלם מן ההגהה הטכסטואלית שגרסה 'בותים' במקום 'כשדים' לדעתו מנהג )ג( אוכרת ההשתחוות 'בפני אלכסנדר )קדמ' יא, ( זההיה פרסי מעיקרו ולא מקובל על אלכסנדרבימי שהותו בארץ ישראל, אלא רק מאוחר יותר משכבש את ארצות אסיה הרחוקות. לפי האמת היתה הביקורת של צ'ריקובר צודקת באם דובר בהשתחוותו של איש מקדוני בפני אלבס'נדר 53, השמא )שם, 331( או אך לפי חקתוב היה זה המלך עצמו שהשתחווה "בגני עבפני האלוהים" )שם, 333(. דברי ההשתוממות שלפאראמניון אמנםצינוכי הכל נוהגים להשתחוות לפניו, אך אין לגרסם ביחס למקדונים דוקא. אדהבה, ראוי יותר לחשובכי התייחסו לאנשי המזרח, שנוהג זההיה עליהם, מה גם מקובי שכל המעשה תואר בזיקה למפגשבין אלכס'נדר ואיש המזרח. זאת ועוד ; מן הדין לזכור בהקשר יה את כעסו של אלכסנדר על שליט עזה שמאן לכרוע ברך בפניו, מאורע שהתרחש בסמיכות ~מן ממש, ושכמקר עלידי מקור שכרי ומהימן על דעת צ'ריקהבר )קורטיום רופוס עו, 26 ואילך(. 6, קרובלודאיכי ספור ההשתחוות שבפי יוספוס הינו רווי השקפת עולם יהודית, שתכליתה העיקרית להציג את אלכסנדר כאדם בעל הכרה דתית שלה, המודה בעליונותו של מלך המלכים )הקדוש ברוך הוא( על שהנחהובדרכיוובהצלחותיו. הדברים נערכולפי המתכונת 52 י'ריקובר, שם, עמ' 332 )הע' 15(. 53 ראה :שם, עמ' 332 )הע' 14( 1 והדוגמאות שהביאמתייחסות למקרהמעיןזה. 198

13 ןק בית מקרא (סב א) מסע אלכסנדר הגדיל בארץ-ישראל המוכרת ומל הספרות היהודית ההלניסטית ~ק וברוח מה שסופר על ידי פסתדו- קאליסתנס. קיצורו של דבר; היה זה סממן ספרותייהודי תעמולתי, שנועד לקשט את ספור המפגש ; ואין להביאו כראייה לפסילת העדות של יוספוס בכללותה. )ד( אזכרת ספר דניאל שהראוהו יאלכסנדד ובו נבואה על חורבן מלכות יא, אף שגיאה כרונולוגית זו מגלה, לדעת צ'ויקובר, את -.)337 פרס )קדמי הבדות ההסטורית של הספור, שהרי ספר דניאל לא נתחבר אלא כמאה וחמישים שנה מאוחר לזמנו של אלכסנדר. אכן, יש כאן באמת שגיאה הסטורית ברורה, אך צריך לזקפה למסורת עממית מאוחרת או לאינטרפולאציה של יוספוס עצמו, שמקירה אולי בבאוריו לספר דניאל )קדש י, 266 ואילך ; ו'במיותד - 273(. מכל מקום, אין שגיאהזו צריכה לערער אתאזשיותיו של הספור השלם. מסתבר כי גם מסורות ספרותיות נוכריות,אודות אלכסנדר קלטו לתוכןמוטיביםדומים. כך למשל פלוטארכוס )אלכס' 4( 17, ידע לספר אנקדוטה דומהכי לעת שהותו גדותיוומימיוהגואים בלידיה סמוך לעיר כסאנטוס, קרה שמעין מקומי עלה עי העלו צלחת נחושת אשר בשוליה נמצאה כתובת עתיקה המתנבאיתליום חורבנה של מלכות פרסעלידיהיוונים. לא מן הנמנעכי גם המוטיב על התגלות הכה"ג בחלומו של אלכסנדר )קדמ' יא, (היהגזורלפי מתכונת ספרותית מקובלת במסורות העממיות אודותיו, ואשר כדוגמתה ניתן למצוא בתאור ההתגלות של היראקלס לרגל כיבוש צור ".אי לכך, אותו מוטיב לבש אצל יוספוס צביון יהודי, כיון שאלכסנדר הוצג בו כמי שנועד למלא שליחות אלוהית ולא כמי שפעל בכוחות עצמו. בנידון זה קיימת ממש הקבלה מאלפת לנבואת ישעיה על כורש, מכוננה של מלכות פרס, שאף הוא נחשב לשליחו של אלוהי ישהאל 56. במילים אחרות : ספורו של יוספוס נערך במידותיה של השקפת העולם היהודית, שבקשה לראות בתהפוכות ההסטוריה חלק מתכנית אלוהיתחזויה מראש, ובדרךזו לרומם את היהדות. אם נשפוט את המוטים הזה לפי קריטריונים אלה,, הרי לא יעמוד עוד למכשול בדרך החקירה ההסטורית. לאחר שסטינו אל נתיבותיה העקלקלים של הביקורת הספרותית, נחזור שנית אל הניתוח ההסטור 3. כאמור יוספוס, לעיל, אבני היסוד שעל גביהן התנוססו במיני ההוכחות המורכבים של פוסלי מקורן בהנחה כי הלה הסמיך בשוגג ובאופן אנאכרוניסטי את סנבלטלימי אלכסנדר. די לערער הנחהזוכדי למוטט את כל ההצעות שצמחו על קרקעה ; ואמנם הממצאים הארניאולוגיים ממערת ואי דאליה, שנסקרו על ידי קרוס, ממלאים תפקיד מכריע בכך. מתעודות הפאפירוס שנמצאו שם )כ- 40 במספר( הוכח כי לבד 'מסנבלט של ימי נחמיה היה בנמצא לפחות פחה שומרוני נוסף בשם זה, ואשרחי ופעל באמצע המאה הרביעית לפסה"נ. עובדה זו הנחתה את קרוס אל המסקנהכי השם הזה נקבע בשלשלת הדורות של הפחותהשומהוניים עלפי שיטהפאפינומית, שהיתה נקוטה גם במשפחות טוביה וגם במשפחת הכהנים הגדולים בירושלים, באופן שסנבלט 54 השווה :גוטמן, שם, עמ' 286,וראה עודלהלן. 55 גוטמזן שם. עמ' שש ישעיהמ"ר, כח ;ס"ה, ש-ו.השווה גם :עזראא',ח-ב ;דבהי"נ ל"ו, כב-כג. 199

14 אריה כשר ]14[ הזכוה אצליוספוסהיהשלישיבמניינם. למען האמת, כברזמן רבלפני התגליות האלההעיזו מלומדים אחדים לכפור בזהותשני הסנגלטים. שפאק, למשל, מבר כי הראשוןהיה סבו של השני כשביניהם חצץ דליה, הזכור מן הפאפירוסים של יבי 5. אמנם פתרונו מעורר קושי כרונולוגי, כיון שקשה להניחכי מא שנת 408 לפסה"נ )ראשית פעלו שלדליה( ועד שנת 332 לפסה"נ )ימי אלכסנדרבא"י( שמשו במשרתם רקשני פחות בשומרון ; אעפ"כ הצעתוחשיבה, ובעיקרעל שום שלאנזדרזה לפסול אתעדותיוספוסבעניין זה, אףהעניקה לה אשראי שלאמון 58. קרוס נתן דעתו גם לסדר הדורות שלהכהנים הגדולים שבספרנחמיהי"ב, כב בוצוינו השמותהבאים :אלישיב, יוידע, אוחנןוידוע. הואטעןכי גם קשהלעכל את המחשבה שמאז יוחנן )408 לפסה"נ( ועדימי אלכסנדר )332 לפסה"נ( כהנו שגי כהנים גדולים בירושלים. לפיכך, סבר, ראוי ידוע שברשימת נחמיה רק למעשה, אין להחשבכידוע הראשון, ואילו זה הזכור אצליוספוסכידוע השני 59. להוציא מכלל אפשרותכיהיהעיניהם אףכהןנוסף. מכל מקום, הצעותיו של קרוס נראות הגרוניותלחדי ועשויות לשמש בסיס כרונולוגי רגניאלוגי' מחודש לבחינת עדותו שלפיספוס. מה היתהאיפואהסיבה שיוספוס לא זכר את סנבלט בזיקה לימי נחמיה? ובכן, נראה כי בלהיטותו ההבה לתקן ולהשלים את הכרונולוגיה של ספרי עזרא ונחמיה 60, לא השכיל להבחין בפער הזמנים הגדול מדי שבין ימייוחנןלימיידוע. מצד אהד סמך עלהגניאלוגיה של ספר נתמיה )י"ב, כב( וזיהה אתידוע שנזכר בה עם ידועשמימי אלכסנדר; מאידך גיסא, התעלם מן הגירסה )המקראית בדברפעולתו שלמנביטבימי נתמיהוזכר רק אתזהשמימי אלכסנדר. אפשרכי הדמיון שנקשר בעלילותיהם הוא שהטעה את יוספוס, עד שזיהה אותם כאיש אחד. אותו דמיון הטעה בסופו של דבר גם את החוקרים המודרניים, אלא בעוד שהם העדיפו את גירסת המקרא ופסלו את המידע של יוספוס, הרי הוא העדיף דוקא את המידע שבידו )קרי ;על סנבלט שלימי אלכסנדר( והתעלםמגירסת המקרא,אואוליהתיימרלתקנה.לפי האמת, הדמיוןהעולה מקשרי הנישואין 'בין משפחות הכה"ג ומנבלט יכול להסתבר עלידי הטענה הפשוטה שלאהיו תופעה חדפעמית. ידועכי תקנות עזראבנידוןזה לא נתמלאו )השווה ; נחמיהי',יח ; י"ג, ד, ז, כג, כח(. לא מן הנמנעאיפואכי פרשיות דומות חזרו גם בזמנים מאוחרים יותר 61. ז$.f 13.ק,וא.ק 0 Spak,.1; השווה גם - נוטמן, שם, עמ' 289 -)י על הצעה אחרת ראה : קע,)1928( XLVII Torrey, JBL..ם; אך יש -,.1" לדחותה מכל וכל,ועין 508.ק.ק 0 Marcus,.(1. 59 דיון מפורט על הסוגיה, ראה: קקנ) ( HTR.59 F.M.Cross, - Lapp,.ע 5,.ק )195%, Period Albright, The Biblical.ע.על והשווהבנידון זה יגם 33.ק )1963( א.BASOR. 60 ישלשים לבבמיומרלרשימותהמלכיםהפרסיים, שנערכו כנראהעליסוריריעות ששאב שמקוהותחיצוניים כמו בירוסוס הבבלי והרודוטוס. לאורמירע זה ניסה יוספוס לתקן ולפרש את דברי המקרא, ולא פעם טעה והסתבך בדברי פרשנות נפתלים. למרבה הצער, אין כאן המקום לפרט בסוגיהזו. 61 השווהדעתנוטמן, שם, עמ' 51 ן 290, י 51 )]1.,.ק 0 Marcus,.1). 200

15 ]15[ בית מקרא (סב א) מסע אלכסנדר הגדול בארץ-ישראל קיצורו של דבר : אין לחשובכי יוספוס העתיק את פרשת הנישואין עם בת סגבלט, שארעהבימי נחמיה, אל סוף התקופה הפרסית, בתלותו בסנבלט השלישי מעשה שאירע בסנבלט הראשון. קשה להניחכי בדה תלבו את שמותיהם של מנשה וניקאסו ושרבבם בשריהות לב אל תוך ספורות. השוואת הגירסאות מוכיחהכי בשתי פרשיות שונותעסקינן. הד'מיון בינלהן 'מצטמצם, למעשה, בשני פרטים בלבד :נישואיה של בת סנבלט לאחד מבני הכה"ג, וגרושו של זהמירושלים. בשאר הפרטיםאין שוםזהות. אליבאדנחמיה, היה חתן סנבלטבנו שליוידע, ולא פורש שמו ; בעוד שלפי יוספוס, היה זה בנו של יוחנן ונקרא מנשה. גם שמה של בת סנבלט לא פורש בספר נחמיה, מה שאין בן אצל יוספוס. לפי גירסת המקרא, נערך גרושו של חתן סנבלט ביזמת נחמיה ובמסגרת מלחמתו הציבורית נגד נושאי נשים נוכריות )נחמיה י"ג, כב ואילך( ; בעוד שלפי גירסת יוספוס, גורש מנשה ביזמת זקני ירושלים ובשתוף פעולה עם הכה"ג והעם )קדמי יא, (. יתר על כן, ספורו של יוספוס קשור קשר בל ינתק בתכנית לבניית המקדשהשומרוני שנועד לפלג את העםלשני מחנותיריבים )קדמייא, 309 -י 312 ; (. לדבר זה לא רקשאיןסימוכין כלשהם בספר נחמיה, אלאנהפוך הוא, הנישואיןזכו לברכת הכה"ג, מהגם שמלחמתו של נחמיה נעלותה לפי ציוי מקראי גרידא '6. קשה איפוא לעכל את המתשבה כי יוספוס בדה מלבו את כל הפרטים הרבים שנכרכו בפרשה זו, וגם השכיל לשבצם בצורה מתואמת כל כך וכחלק בלתי נפרד מגוף ספורו השלם *6, אם נבוא לסכם עד כאן, הרי שספורואינוראוי להחשב כהעתקהאנאכרוניסטית של פרשה בונננה, כי אם ספור העומד ברשותעצמו. העיתוי ליצירת המגע הידידותי בין אלכסנדר והיהודים, לאחר כיבוש עזה, הים מביר ביותר. למעשה לא נוכל לבאר את סיבות המרד השומרוני, לעת המסע מצרימה, אלא אם ניקח בחשבון את העיתוי הנ"ל של התפנית ביחסי אלכסנדר והיהודים. יבטח התאכזבו השומרונים מן התמורה המפתיעה הזאת והאוה בצרותעין. סביר לחשוב, כי נוסף על קנאתם בהנחות שניתנו ליהודים )קדמ' יא, (, גילו מורת רוה מן העובדהשיריביהםזכו ליחס שלבעלי ברית ושם, (, בערר הם זכו ליחס מסתפג )שם, 342 ואילך(. לא ברור כיצד התחוללה התפניתהמדינית של אלכסנדר. לפי גירסתיוספוס, אצבעאלוהים היתה בדבר וכל פשרה חזיונות לילה )שם, ; ( ; אך נימוקים של ממש לאנמסרו. לפי ההגיון, קשהלהניחכי בתשעתהחודשים, שמאז המערכה על צוו ועד כיבוש עזה, היו היהודים אדישים למתרחש בגבול ארצם, והלוא תמורות מדיניות מהפכניות התחוללו לנגדעיניהם. מלכות גדולה ואדירה קרסה תחתיהבמהירות, ומלכות חדשה תפסה מקומה בתנופהמדהימה. אךבקושי מתקבל על הדעתכי לאניסו להסדיר את מעמדםהמדיני עם הכוח החדש העולהבגבולם. 62 השווה :י.קלויזנר, הפטוריה שלהביתהשגי )תשי"ט(,ב, עמ' %. 63 בכל פרק י"ג "ם הד לויכוח נוקב ברוח זו, שהוא מכתן נגד חוגים מסוימים בציבור היהודי על קשריהם עם עמיהסביבה. 64 בחינתם הספרותית של הקטעים - קדמ' יא, ; ; ד 34 - השלמה. י מוכיחהבעלילבי הם שובצו בצורהאינטגראלית בתוך רקמת העלילה 201

16 אריה כשר ~ח המסותת האנקדוטית של פסוידו קאלימתנס 0 ה 424 למרוז אופיה וסממניה האגדתיים 65, יכולה להדגים את חוסר אדישותם שלהיהודים. לפי גירסתהשוגרו מירושלים צירים לרגל אחר כוחו האמיתי של אלכסנדר ולעמוד על סיכוי ההתנגדות לו, לפי דיווחם נתקבלה החלטה, והיא משמעותית מאוד לענייננו, להתמסרבפני הכובש המקדוני. אפשר מאודכי דוקא מסורת אנקדוטיתזועשויה להשלים, ולו גם ברמז, את החסר בגירסתיוספוס, לאמור :היהודים לא היואדישים לנעשה סביבם, ומשהגיעו למסקנהכיאין להם כלסיכוי להתנגד לאלכסנדרניסו להסדיר עמו את עניניהם. אמנם למדנוכי הכה"ג היה נאמן בבריתו לדריוש ובתהילה אף לא נענהלפניית אלכסנדר )קדמ' יא 318(, אך הדברהיה אמור בזמן שלפני כיבוש הארץ. מסתבר כי לעת המצור על צור, כשהשלטון הרשמי היה עדייןפרסי, לאהעזו לשנות את עמדתם. אולי גם התקשו לעכל את מפלתו המפתיעה של דרויש באיסוס, שהרי הבל היו בטוחים בנצחונו )שם, 315(. לא מן הנמנע כי גם בקשולנהוגבזהירותולבחון את המצב החדשבקפידה. הם לאהיוהיחידים בכך, שכן אףמלכי הסביבה הקרובה לצור לא התמסרומיד לאלכסנדר, אלאכעבור זמן. השתהות היהודים יכולה אף להסתבר כחשש מהסתבכות עם השלטון הפרסי, כיון שאם ינצח במערכה הסופית עלול הוא להפרע מהם קשות. בלאוהכי שררה ביניהם באותה עת מתיחות רבה, שבעטיה נתנסוהיהודים בפורענויות קשותלמדי 66. יזמתוהזריזה והתככנית של סנבלט סיבכה את מצבםעודיותר, משום שבריתו עם אלכסנדר יכלה להתפרש כסתימת הגולל על סיכויים להסדיר עמו את עניניהם. ברם, המציאות התפתחה בצורה שונה, ובעיקר מפני שאלכסנדר נוהל מדיניות ריאלית וגמישה למדי. מביר לחשוב כי לעת שהותו בגבולות ארץ ישראל )קרוב לשנה תמימה( למד להכיר נכוחה את הרקמה הפוליטית המיוהדת באזור. אפשרכי גם למד להכיר ביתרונם המספרי שלהיהודים ובעדיפות כוחם, ומשום כך אף ביכר אותם כבעלי בריתו לעתיד. לא מן הנמנע אפילו כי השכיל להבין אתנכליו של סנבלט שנעשו מעמדת חולשהויריבות עםהיהודים, למרות שקבל בתחילה את עזרתו כבעלברית, היהמוכן באותהמידה גם לפנותלו עורף, בדיוק כפי שסנבלמ עצמו נהג בימם למלך פרס. נראהכי עיסוקיו הצבאיים המייגעים במערכות צורועזה לאנתנוסיפקבידו להכנסלעובי הקורה של מערכת 65 על אודות מקור זה,עין : Alex- Pfister, *ceine judische Grandungsgeschichte.ע andrias, ( 11 ת elnem Anhang 6ber Alexanders Besuch ]8 Jerusalem" Sitzungs berichte der Heidelberger Akademie der Wissenschaften. Phil. hist. Klasse. Bd קק 11. Abt. )1914(.,ו. 66 כברבימי ארתאכסרכסס ה- 2 העיבוענניםקודריםעלהיחסיםבין שלט'ונות פרסוירושלים, דברשהעידעליויוספוס בקדמ' יא, וכרלפורענויות עלומות בימי ארתאכסרכסס ה- 3 7.ק,(ם.ק 0 Sch~rer,.8; אוכוס ) לפסה"נ( נשתמרו אצל אבות הכנסיה: עין : י.קלויזנר, שש עמ' 10 ואילך ;י.מ.גהינץ, ספריהודית )תשי"ז(, עמ' 18 ואילך. על סימנים ארכיאולוגיים של הרס ערים,בא"י באותה תקופה ראה : כ BASOR..11 Barag, קע )1966(; וכן א. שטרן, התרבות החומרית של ארץ ישראל בתקופה הפרסית )1913( עמ' יתכןכי זכרן של אותן פורענויות הובא גם באג' אריסטיאס 36 וב"נגדאסיון" א, 194,

17 תק מסע אלכסנדר הגדול בארץ-ישראל יחסיו עםהיהודים, ורק לאחרכיבושעזה נתפנהלכך. איתרע מזלםוטלהשומרונים שדוקא במועד ההוא מת מנהיגם סנבלט )קדמי יא, 325(; דברי כי מותו הקל רבות עלתהליך ההתקרבותבין אלכסנדרוהיהודים. לאמןהנמנעכי, לעת שנוצר המגע ביניהם, נודעו למלך המקרוני פרטים מדויקים על קיומם של ריכוזיםיהודיים גדולים בארצות 'העתידות להכבשעלידו )השווה : שם, 338(, באופן שהתרשם כי עשוי הואלהפיק תועלת צבאיתמידידותם.GT מגירסתיוספוס קשה להציל פרטים מלאים עלטיבן של הזכויותשהעניק אלכסנדר ליהודים, הואיל והדברים נוסחו בצורה כללית למדי : "שיורשה להם לקיים את חוקי אבותיהם 68, ושתהא השנה השביעית פטורה ממסימי,)שם, 338(. "לחיות לפיחוקי האבות" היתה נוסחה מקובלת ושגורהלמדי בתקופהההלניסטית 69, ואין לראותה כדבר יוצא דופן. ביחס לעם ישראל, בריכי אין הכוונה רק למצוות התורההרגילותשנגעו לאורחהחייםהאישי של כליחיד, אלא גםלסדרי השלטון, מערכת המשפט, הממסד הציבורי, אורחות החברה וכדומה. קיצורו של דבר : היהודים זכו לאוטונומיה רחבה ביותר 0 י. ההתייחסות המיוחדת לפטור ממסים בשנה השביעית נבעה לבטח מן העובדהכי שנת השמיטה היתה תופעה מיוחדת ליהודים. לבסוף העניק אלכסנדר לבעלי בריתו החדשים גם את הזכות לשרת 67 אולי משום כך הבטוח לאנשי ירושלים שירשה גםליהודי בבל ומדי לשמור אתחוקיהם? בענין הסיוע הצבאימיהודי התפוצה, ראוילציןכי אפשר מאוד שכברבימי אלכסנדרגויסו יהודים,במצריםהעליונה לשרות צבאי כחיל משמר מקומי. מציאותם של שמות יונים בתבאיס על,גבי פאפירוסיםארמיים )ראה : Century 8. Cowley, Aramaic Papyri 01 the Fifth 14. Nos )1923(.כ(.8( יכולה לרמו כי בעליהם היו בשרות צבאי. מסהבר כי יהודים נושבו שם עודלפניהכיבוש המקדוניוכיקיימו קשרים עם אחיהםבייב ).ק 0 Cowley,.8.(נ,!"( לא מן הנמנעכי מוצאםהיה משם, וכי מסיבהזוהיתה להם גםזיקה למסורת צבאית. האסאין לקשור את חיולם עם פעילותגייסותיו של אלכסנדר באזור ההוא )אריאנוס ו, )5 ז גם יהודי בבל נשתלבו בצבאו של אלכסנדר )נגד בשם היקאטאיוס איש אבדירה נמסר כי אפיון א, 192(, משמע גם במקרה זה הפיק המלך המקדוני תועלת מעשיתמידיוותו של העם היהודי. עדות דומה נמסרה בשמו גם עליחידת פרשים-קשתיםיהודית שנלפתה אל אלכסנדר במסעותיו, ושמתוכה בלטה דמותו של מוסולאמוס )נגד אפיון א 200 ואילך(. אמנםעדויותיו שליוספוס והציטטות שלועל שרותם שליהודים בצבא אלכסנדר נחשדוכמזוייפותואפולוגטיות )ראה למשל - צ'רקקובר, שם, עמ' 217 ואילך, 254 ואילך(, אך לאמיתו של דבר, ראויות הן לבדיקה מחודשת ואוהדת יותר, ובלא דעות קדומות שתכליתן להמעיט בערכם הצבאי של היהודים געת העתיקה בדרך של פרויקציה הסטורית מומנים מאוחרים. לענין זה, ראה עבודת הדוקטור של המחבר - "מעמדם המשפט-מדיני של יהודי מצרים בתקופה ההלניסטית ובימי הפרינקיפאט הרומי" ) 1972 (,עמ' 1 ן ואילך ; 205 ואילך. 68 השווה מנהגו של אלכסנדר כלפי עמים אחרים :אריאנוס ו, ; 4,17,18 ; 2 23 ; ו, ; 5 וץ, 30 ; 1 וע, ; 4 20 ועוד. 69 ראה למשל :פוליביוס ו, 4,70 ;שיא, ; 2,44,46 5.וכןבאפיגראפיה SIG 390 ;572-.OGIS 222 ;441 ;442 ; השמה בענין זה דעותיהם המוצקות של גיקהמן, צ'ריקובר ושטרן אודות הפריבילגיות שהענקו.מטעם אנטיוכוס ה- 3 ליהודים, שנתנסחו אף הן בצורה דומה : E.Bickermann, 27.ק )1935( ץ( 1 ; צ'ריקובר, שם, עמ' ; מ שטרן, התעודות למרד החשמונאים )תשכ"ה(,עמ' 32 ואילך. 203

18 אריה כשר ~ט בצבאה תוך הבטחה מפורטתכי עכלו לק"מ באץ מפריע את מנהגי אבותיהם ; ואמנם רבים נענו להזמנתו )קדמ' יא, 339(. דבר זה הולם את המקובל בצבתות ההלניסטיים, שניתן היה לקיים בתוכם יחידות אתניות מגובשות למדי. ראוי לציין כי את היהודים הזמין אלכסנדר לשרת בצבאו ולהלוותאליובמסעותיו )השווה! נגדאפיון א, 200 ואילך(,בעוד שעל ה"לי סנבלט צ יווה לעקור מארצם ולהתנחל במרחקים, אף ה ט יל )או כפה( עליהם משרמות, שרתקו אותם למקומם הנידח )קדמייא, 1)345 י. התפנית הפרו-יהודית במדיניותו של אלכסנדר ומותו של סנבלט חוללו לבטח תמורה בעמדת הש,ומרונים. נראהכי לא נתמנה יורש למשרתו של מנהיגם המת )עין ) קדמ' יא, 342(, וכי הפקוחעלשומרון נתהדק בצ'ורהניכרתלנוכח 'ההתפתחו- יות החדשות 'ומצאביטויובמינויאנדרומאכוס. אפוכרכי אלכסנדר לא חששביותר מתגובה שומרונית נמרצת שתסכן את שליטתו באזור, כלון שיבול היה לצפות לערנותם של בעלי בריתו היהודים לנעשה בגבולם. מכל מקום לאחר הביקור בירושלים ולעת צאתו מצרימה ערך 'כנראה מסעצבאי קצר בגבולשומרון-יהודה נבערים הסמוכות שבשפלת החוף )שם, 340(, כדי להבטיח את הנאמנותלשלטונו. אף על פי כן, פרץ מרד בשומרון כאשר שהה עיקר הצבא המקרוני במצרים. השומרונים הממורמרים והמתוסכלים התקוממו נגד המושל אנדרומאכוס ושרפוהו חי. הידיעותעל כך מלמדותכי אלכסנדרהעריך את המעשה בחומרה רבה, ומהר לחזור לזירת ההתרחשותכדי להנקם במורדים 2 ז. רגישותו לכולה להסתבר היטב על רקע החשובות שהעניק לארץ ישראל כדרך מעברחיונית להמשךמסעותיו. העדויות על המרד הזה עוררו את שפאק לחשוב כי במועד זה 'בקר בירושלים, ולא לאחרכיבוש עזהכדברייוספוסTS. אמנם מסקנתו אפשרית, אך באותהמידה גםאינהודאית. היו מלומדים הוסברוכיהיהזה פרדיקאס ולא אלכסנדר שניצח עלדיכוי המרד, דברשניתן להקישמשרידיידיעותבכתבי אבותהכנסיה 4 ז. אמנם יש בכתביהם גם ידיעות נוספות על הושבתחיילים מקדוניים בשומרון עלידי אלכסנדר עצמו, אך נראהכי יש להוציא את הדבריםמידי פשוטם ולייחס את בדרך כלל פקפקו באמיתות 'הידיעה של יוספוס על התנחלוהם הצבאית של השומרונים באזור תבאיס, בטענה כי אין לה אישור ממקורות אחרים ומשום שאי אפשר להסמיכה להקמת הכפר סאמאריאה גפאיוםבישי,תלמי ה- 2 )ראה למשל, צ,ריקובר, שם, עמ' 218 והע' 11(. אי לכך, בהע' 67 לעיל, צויןכי מציאותם שלבעלייבמותימנים בליטראציה ארמית )בפאפירוסים של קאולי, מס' 81 =נ 8 ( עשויהירמז על אנשי צבא. לא מן הנמנעכי אלה התייחסוליהודים מקומיים )שמוצאם מ"ב, כפי שצויין בהע' 67 דלעיל( לגם לשומרונים שאודותם כתב יוספוס. מן הסתם לא התעוררו בעיות וסכסוכים לרגל שרותם הצבאי המשותף, שהריידוע לנו על "חסי ידידות בין יהודי יב לבין השומ,רונים )קאולי, מס' 30(. לא כן בנוגע לשומרונים ויהודים ארצישראליים שירדו מצרימהבימי תלמי ה- 1. הללוהיושרויים במריבות ובויכוחים אודותמקדשיהם, כשכלצד מלמדזכותעל מקדשו )קדמ' יב, 10 (.אין ספק כיידיעהזו מתקשרת היטב עם ספורו של יוספוס על בניית המקדש בגריז'ים ומסתברת יפה על רקע הזמן ההוא. ; 10-9,8 והשמה גם - קורטיוס רופוס עו, 35.ק,.י 01 op..1. Spak, 74 ראהציטוט של מקורות אלה אצל.יום loc. ~Ellsebills, ת 196..ק ,ן".ק 0 Sch~rer,.ע

19 יח בית מקרא (סב א) מסע אלכסנדר הגדול - בארץי שראל היעשה לפרדיקאם 5 קעל מסדה של מסקנהזוגיבש לריקובר אתדעתו המצידת כי אותו פרדיקאסהיהגם זה אשר עשה אתשומרון בשלב מאוחריותר ') לפסה"נ( לפוליםהלניסטית 6 י. נוטמן בקש להסמיך לפרשהזו את העדות התלמודית על מפגש אלכסנדר והיהודים )ב'בלי יומא ס"ט, ע"א ;סכוליון למ"גתענית ט'(, אף נטה לאתרעלפיה את מקום המפגשבאנטיפטריס ולאבירושלים זז. ברם, הואעצמו השכיל להכיר במגרעות,יה, ובעיקר על שום שכרכה בצורה אנאכרוניסטית את אלכסנדר עם שמעון הצדיק, וכל זאת על רקע עמום של הדי אגדה 'ממאורעות הקשורים ביוחנן הורקנוס 8 ז. הסתייגויותיו ההגיוניות והנכונות של צ'ריקובר מקביעת המפגש באנטיפאטריס מבטלות אףהן אפשרותו 9 י, מהעודשגייסתיוספוס לא רק שקומה בזמן, אלא שנערכה בצורה משכנעת יותר ועדיפה מבחינת הפרטים ושלמות העלילה. זאת ו יעוד לפיעדותאריאנוס );;;, 6, 1 (ניתן להתרשםכי 'בשובו ממצרים לא התעכב הרבה בארץ ישראל, אלא המשיך הישר לצור. לפיכך נראהכייש להעדיף דוקא אתגירסתיומפוסעל מועדהביקורבירושלים. 'מכל מקום, בפירה מוחלטתבקיומו יכולה להתקבל רק על יסוד פסילת העדות בכללותה, דבר שאין אנו יכולים לעשות עוד בקלות ראש. חשוב להדגיש בעניין זה כי עצם עריכת הביקיר, ובירושלים דוקא, צריכה להסתבר גם בדרך של הקש אנאלוגי מעדויות אחרות עלמדיניותו של אלכסנדר בכל הקשור לקודשיהם שלעמיםשונים גם סקרנותו 80, לאשש את הדתיתהידועהולהיטותו לבקר במקדשי המזרחבמיוחד ישבהןכדי עדות יוספוס. קרובלודאיכי מרדהשומרוניםהעניקלבריתהידידותעובין אלכסנדרוהיהודים מימדפוליטי חשוב וממשי, ולאמן הנמנעכי הלהודים אףסיעובדיכויו 81, למרבה הצער, אין אנויודעים פרטים על מתלך המרד והקפו. מלבד העדויות הקצרות והקלושות של קורטיוס רופוס ואבות הכנסיה, ניתן להציל בעקיפין רק הדים עמומים מן הממצאים הארכיאולוגיים של שומרון ושכם 82, ובעיקר מאלה של המערה בואדי דאליה. האחרוניםעשויים לשפוך אור מסוים על אחת האפיזודות 75 יאה למשל: קק.ק 0 Wilrich,.ם ; 195.ע 11..ע 0 Scharer,.2.,.1" )הע' 101(.,.י" 76 צ'ריקובר, שם, עמ' ;37 ; גוטמן, שם, עמ' גוטמן, שם, עמ' ; צ'ריקובר, שם, עמ' על יחסוכלפיאלי מצרים ומקדשיהם, ועל ביקוריו בהם, ראה )למשל( : אריאנוס ו, 1 :..על יחסו לפולחן הצורי, ראה )למשל( : שסי ;, 15, 'Vh 3 ;,19 ונץ, 6,14 ועוד ; ;,16 ;' 7 קורטיוס רופוס ע;, ; 3-2,2 דיודורוס סיקולום.2,40 txvil על יהסו אל פולחנות בבל, ראה ')למשל( :אריאנוס,וף 7 16, ואילך ; וגץ, 17. על חומרת יחסו כנגד חילול קודשיהם שלעמי המזרח בכלל, ראה )למשל( :אריאגוס וע, ; ; 30 ; ;וע, כך סבר גםצ'ריקובר, שם, עמ' 37 ;ועודידובר בכךלהלן. 82 הממצאים הארכיאולוגיים משומרון מעידים על הרס העיר בפרוס התקופה ההלניסטית. דלותםיכולה להסתברעל רקעדיכוי המרדנגד אלכסנדר והקמתה של סאמאריאהכעירהלניסטית. מפעלי הבניה הגדולים בתקופות שלאחר מכן )ובעיקר מימי הורדוס( תרמו בודאי אף הם למחיקת שרידי העבר הפרסי שלהעיר )- ראה פירוט ביבליוגראפי ממצה בספרו של א.שטרן, 205

20 אריה כשר ]20[ האחרונות שלדיכוי המרד. במערה שרדו כ- 200 עד 300 שלדים שלגברים, נשים וטף, אשר נטבחובידאויב ; וזהריכוז גדול ביותר לגבי מקום מסוגזה. שפעת כלי החרס, שרידי ה,ביגוד, התכשיטים, שיירי המזון הרבים ותעודות הפאפירוס יכולים להעידכי יושבי המערה חפשו בה מסתור לעת פורענות. הפאפייוסים היו מעיקרם תעודות משפטיות, שתכנןנגע לעסקותבעניניעבדים )סחר, בעלות, או שטרי שחרור(, מקרקעין, הלוואות, סכסוכים על הפרת חוזים או גירושין. תאריכי התעודות, לרבות טביעות החותם, מתייחסים לפרק זמן של 40 שנה, מאז 375 לפסה"נ ועד 335 לפסה"נ. מן המטבעות שנמצאו ניתן לקבוע ביתר דיוק אתימיו של אלכסנדר כ- terminus ad quem ביחס למועד ההסתתרות במערה. הימצאותן של טבעות חותם רבות, ומביניהן אף אתת מזהב, עשויהלהעיד כייושבי המערה נמנו עם שכבותאריסטוקראטיותואמידות. כלהנתוניםהאמורים גם יחד מלמדיםכי במקום מצאה מסתור קבוצה,נתבדה של אצילים שומרוניים ומשפחותיהם, אשר,נטלו כנראה חלקפעיל במרד נגד אנדרומאכוס, ואשר נמלטו שמה לרגל כשלונם, או משנודע להם על שיבתו הקרובה של אלכסנדר. בריחתם למערההנידחתההיא, ונטילת מסמכים ותעודותהינןאופייניותלמורדים המחפשים מקלט במדבר עדיעבור זעם, כגון מהשמצינו מאוחריותרלגבי נרד בר-כוכבא. לפי הצעת קרוס, אפשר מאודכי מחבואם המדברי נתגלהכעטייה של מלשינות מן העיר שומרון עצמה. הממצאים במערה מלמדיםכי אוכלוסית העיר באותם ינים היתה מגוונת מאוד מבחינה אתנית 83. סביר להניה, אם כן, במקום שוקק בני לאומים שונים שכזהניתןהיהלמצוא מלשינים למכביר. כיהיהודים נטלו חלקפעילבריבוי המרד הזההיאסביהה למדי, כפי האפשרות לכך אישור עקיף באחת מעדויותיו שצויין כבר לעיל. אפשרכי ניתן למצוא של יוספוס, שמסרה בשם היקאטיוס איש אבדיהה )נגדאפיון ב, 3 א, כי "בגלל היושר והנאמנות שגילו היהודים כלפיו )-אלכסנדר( הוא העניק לרשותם את ארץ שומרון פטורה ממס".חוקרים רבים הערינוידועהזו כמוגזמתוכאנאכרוניסטית ולכן גם מזויעת, ובעיקר בשים לבלידיעה מספר חשמונאים א' )יא, 34( כי רק שלושה חבלים שומרוניים סופחו ליהודה בימיו של המלך המלבקי דמטריוס שם, עמ' 31 ואילד(. הממצאים משכם, שנתגלו ע"י המשלחת האמריקאית בראשות רייס ]ראה דברי סכום ומסקנות- city 8- Wright, Shechem, The Biography of 8 Biblical );. ; עע )1965([ מוכיחים בעלילכי בפרוס התקופה ההלניסטית התחיל פרק חדש בתולדות העיר, לאחר שהיתה נטושה והרבה במשך שנים רבות )כנראה מאז 475 לפסה"נ(. ההתיישבות השומרונית בשכם ובנייתה המחודשת ורבת ההקף באותםימים יכולים להסתברהיטבעל רקע חורבנה של שומרון, כפי שסברריט. אך למעשהניתן לשערכיבנייחה של שכם החלה בד בבד עם מתן הרשות להקמת גיהמ"ק בגריזיםמידי אלכסנדר. אפשר כי באופן זה ניתן גם לצקת תוכן ריאלי ומשמעותי בקביעתו של יוספ.וס כי לעת ביקורו של אלכסנדרביר,ושליםהיתה כבר שכםלמטרופולין ממשית של השומרונים )קדמ'יא, 340(. 83 בטביעות החותם נזכרו, לבד משמות פשיסטיים שבהם נתכנו השומרונים, גס שמות בעלימרכיבים פאגאנייםאופינים, כגון : קוס )-אדומי(, סהר )- ערבי(, כמוש )- מואבי(, נבו )- בבלי(, ובעל )- פיניקי(,אגב, ביחס לשם האחרון, ראוי לזכורכי גם מדברי יוספוס ניתןלהקישעלמציאותם שלצידונים בשכם קומ'יא, 344 ;יל ;262(,